תקציר מנהלים
קבוצת האחים המוסלמים חותה עקומה פרוגרסיבית מהירה בהתרחבותוהתפשטותבתוך שנים ספורות לאחר הקמתה ב-1928. זמן קצר לאחר מעבר הקבוצה לקהיר ב-1932, כשהיו לה יותר מ-100 סניפים ב-1936 והגיעו ל-400 סניפים בסוף שנות ה-30 קצב ההתרחבות וההשפעה הוכפל במהלך שנות הארבעים, והביא את מספר הסניפים ל-2,000 בשנת 1949, ומספר החברים המשתייכים לקבוצה נאמדו בין 300,000 ל-600,000 חברים.
יש מספר מן הגורמים שסייעו לקבוצת האחים המוסלמים להתרחב בתוך החברה המצרית בכלהקטגוריותןהמרכיבים השונים שלה, לרבות: ניצול ההזדמנויות הפוליטיות שהציעו המשטרים הפוליטיים הרצופים בשלטון מצרים ויצירת מערכת ניהולית הדוקה המאופיינת במרכזיות קבלת ההחלטות ומבוססת על נאמנות וחשאיות, וחיבור בין אידיאולוגיה לפרקטיקה
האחים המוסלמים אימצו הנדסה חברתית שבתוכהיכולים למשוך אתהמוחות והלבבות של הקבוצות הפופולריות, מה שסייע לגייסן למטרות הקבוצה תוך שימוש במספר אמצעים, החשובים שבהם: לקרוא לאסלאם, החינוך,הכיוון,התקשורת, שירותים חברתיים, מוסדות כלכליים, ואפילו אלימות
קבוצת האחים המוסלמים הצליחה להעסיק עמותות אזרחיות כדי לשרת את מטרותיה הפוליטיות, למשוך גורמים חדשים מצד אחד, ולגייס המונים בתהליך הבחירות שהקבוצהמלחמה, אם ברמת הבחירות המקומיות, או לפרלמנט או לנשיאותמצד שני.
הקבוצה אימצה מדיניות להתקרב לאנשים בשכונות, מרכזי עבודה ושווקים, להדק את יחסי הסולידריות ולמלא את החלל שהמדינה הותירה, באמצעות הקמת רשת של אגודות צדקה בתחומי החינוך, הבריאות והשירותיםהחברתיים
בשנות השבעים של המאה העשרים, מצרים הייתה עדה לתמורות פוליטיות גדולות, כולל: פיוסו של הנשיא סאדאת עם האחים המוסלמיםלעזור לו להתעמת עם התנועה הפוליטית השמאלנית והנאסארית, בתקופה שבה האחים היו זקוקים מאוד להרחיב את השפעתם בחברה לאחר שנות האמברגו בתקופת שלטונו של הנשיא גמאל עבד אל- נאצר.
יעילות האחים המוסלמים עלתה מדרגה בתקופת הנשיא סאדאת בתחומים הפוליטיים והכלכליים, בתקופה שבה החלה לעבוד על בניית רשת רחבה של מוסדות חברתיים צדקה, לרבות בתיספר, פרויקטים של שירות וצדקה, בתי חולים ומרפאות בתקופת שלטונו של הנשיא לשעבר מוחמד חוסני מובארק, הפעילות של האחים מאופיינת בתנועה, במסגרת כללים ספציפיים, ולמרות שהם היו קבוצה אסורה, הם הצליחו לשלוט במגזרים גדולים בחברה, מה שהפך אותם לכוח הראשון ולמתחרה החזק ביותר של המפלגה הלאומית הדמוקרטית, והם הצליחו לזכותבלגיטימציה של ההשגהשירותיוההשפעה ברחוב המצרי
הנשיא מוחמד מורסי, המנהיג של האחים המוסלמים, מלא בתפקיד הנשיא ב-30 ביוני 2012, לאחר הבחירות הראשונות במצרים, לאחר שהנשיא מוחמד חוסני מובארק ויתר את תפקידו, על כן היה הנשיא הראשון לאחר מהפכת ה-25 בינואר 2011, והנשיא החמישי שתפס את השלטון במצרים בעידן המודרני
ישנן הערות שליליות רבות שהופיעו בתקופת שלטונם של האחים המוסלמים במצרים, לרבותהסיעה וההיעדרות שלפרויקטיהפיתוח שכן הניסיון של עבודת צדקה והתנדבות שהקבוצה סיפקה למגזרים פופולריים רחבים לא סייע להם לשפר את תפקוד הממשלה והרציונליזציה הלאומית למשאבים האנושיים וגם החומריים
כאשר מפלגתם ( החירות והצדק )השתלטה על השלטון המלאה, המתנגדים
האשימו אותם שהם מבקשים להפיץ את מחשבת האחים המוסלמים במדינה והחברה, ולהראות את רצונם להחזיק בתפקידים החשוביםביותר במדינה ההתנגדות העממית נגד הממשל של מורסי הסלימה בשל חוסר החזון והניסיון שלו בשלטון במדינה, וחוסר היכולת להבין את הצורך בחופש העם והמגוון בחברה . המדינה הייתה עדה ב-20 ביוני 2013 – יום השנה הראשון שמורסי מלא את תפקידן- מחאות רחבות היקף שהסתיימו בהתערבות הצבא שגרם לפטר את נשיא האחים מתפקידיו.
הירידה בפופולריות של האחים המוסלמים קשורה למספר משתנים, חלקם קשורים לסביבה החברתית החוגרת את הקבוצה, חלקם קשורים לאירועים הפוליטיים המואצים שאפיינו התקופה הזו, ואחרים קשורים לשינוייםבמערכת הערכים של הציבור הערבי.
